בתקופה זו הוקמו היסודות של העיר העכשווית מההיבט הכלכלי, החברתי והדתי. אף שתקופת השלטון העות'מאני הסתיימה לפני פחות ממאה שנה נתקבעה בציבור התחושה שהיא אירעה אי שם בעבר הרחוק. תערוכה זו נועדה להחיות תקופה כבירה זו ולהפוך אותה לנגישה.
התערוכה מבקשת להתחקות אחר התפתחות הדימוי של חיפה במהלך התקופה העות'מאנית. צמיחת הדימוי קשורה קשר בלתי נפרד לצמיחתה הטכנולוגית והכלכלית של העיר. התפשטותה הונצחה באיורים גיאוגרפיים ובמפות, ועם המצאת הצילום במאה ה־19 אפשר היה להפיצה באמצעות הדימויים שבתצלומים ובגלויות.
במהלך המאה ה־18 עלה לגדולה שליט מקומי בצפון ארץ ישראל, ד'אהר אל־עומר אל־זידאני, והפך למושל חזק ובעל כוח צבאי, פוליטי וכלכלי רב. הוא קבע את בירתו בעכו, ביצר את חומותיה וסיפח אליו גם את חיפה והחוף שמדרום לה. בסביבות השנים 1761-1760, בעקבות ניסיון תקיפה של אויביו דרך מעגנה של חיפה, החליט ד'אהר לשנות את מיקומה ולשפר את ביצוריה, ובמהלך מהיר הרסו אנשיו את חיפה עתיקת הימים והעתיקו את משכנה לאתר חדש; כך נולדה "חיפה החדשה" - הלוא היא הגרעין לעיר של ימינו.
בערב מלחמת העולם הראשונה, ובתום ארבע מאות שנות השלטון העות'מאני בארץ, כבר היה מעמדה של חיפה כעיר הראשית לצפון ארץ ישראל מוכר ומובטח. חיפה של 1914 הייתה אמנם עדיין עיר קטנה, ובעיני זר - עיירה בלבד. אף על פי כן היו הכול תמימי דעים באשר לעתיד שנשקף למקום תוסס ומשגשג זה. כשהגיע זמנם של העות'מאנים לפנות את הארץ, כבר הונחה בחיפה התשתית להתרחבותה המואצת מאז ועד היום.
התערוכה מאורגנת ביחידות נושאיות, בשני מעגלים השלובים זה בזה. המעגל הראשון מציג את תפיסתה של חיפה בעיני מבקריה, תפיסה המשקפת את האידיאלי ולא את המצוי, בה הדמיון מנצח את המציאות. המעגל השני עוסק בהיבטים הכלכליים של התפתחות חיפה לאורך התקופה. מעגל זה של התערוכה מנסה לעקוב אחר הגורמים שתרמו לביצור מעמדה של חיפה - העתקת העיר למקומה החדש, ייסוד הקהילה הנוצרית, התנחלות הטמפלרים, התפתחות הנמל והנחת מסילה הברזל - גורמים שהניחו את התשתית לעיר העכשווית.