מלחמת השפות: ייסוד הטכניון / Technikum
שבת, 12.03.11
שבת, 30.07.11
:
סבטלנה ריינגולד
לפרטים נוספים:
046030800סוד ה"טכניקום" - שמו של הטכניון בעבר - היה אירוע בעל חשיבות עצומה בתולדות חיפה. היה זה הרבה יותר מאשר מאורע מקומי: מוסד חינוכי־מדעי זה היה הראשון בסוגו לא רק בחיפה או בארץ ישראל; למעשה, בכל הקיסרות העות'מאנית לא הייתה אז אוניברסיטה טכנית ראויה לשמה. להחלטתה של חברת "עזרה" בגרמניה להקים את גדול מפעליה בחיפה היו השלכות מרחיקות לכת על התפתחות היישוב היהודי בעיר. תהליך הקמתו של הטכניון בחיפה נמשך יותר מחמש־עשרה שנים (1908-1924), ובמהלכו התחולל בשנים 1913-1914 מאבק על שפת ההוראה בו: האם היא תהיה גרמנית או עברית? "מלחמת השפות" שהסתיימה בניצחונה של השפה העברית, הייתה מלחמה עממית שעיצבה את הזהות הלאומית של היישוב העברי המתהווה.
"מלחמת השפות" הייתה אחת מאבני הדרך בתהליך היצירה של התרבות העברית החדשה - תרבות אשר מנקודת מבט ציונית הייתה אחד מהתנאים שאפשרו את הפרויקט של בינוי האומה. אופייה החדש של תרבות זו צוין, בין השאר, בשם שניתן לה - "תרבות עברית", המבוססת על השפה העברית.
פרקי התערוכה השונים מבקשים להתחקות אחרי העמדות השונות שהניעו את התהליכים שהתמזגו יחדיו והביאו לניצחון העברית בוויכוח שניטש סביב הקמת הטכניקום החיפאי: גיבוש הרעיון בדבר ייסודו העתידי של מוסד מדעי־חינוכי בארץ ישראל בידי חברת "עזרה" שפעלה בברלין; התפיסה החינוכית של הציונות ויחסה לחינוך העברי בארץ ישראל; המניעים מאחורי בחירת מקום מושבו של הטכניקום; תפיסתו של אלכסנדר ברוולד - האדריכל שתרגם את החזון לשפה ארכיטקטונית ותכנן את הבניין המרהיב על מדרונות הר הכרמל; פרוץ "מלחמת השפות" והשלכותיה על שפת ההוראה בבית הספר הריאלי ובטכניקום; וכן המעבר של הטכניקום לידי ההסתדרות הציונית ופתיחתו בשנת 1924.
באמצעות הצגתן של העמדות השונות שהתעוררו בתחילת המאה הקודמת ביחס להקמת הטכניון העברי בחיפה, התערוכה מאפשרת אפוא לבחון פרק חשוב לאין ערוך בתולדות היישוב העברי בארץ ישראל - אחד הרגעים המעצבים והמכריעים בגיבוש זהותה של התרבות הישראלית.
התערוכה אורגנה בשיתוף עם הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל.