בתקופת המנדט הבריטי התחוללו תמורות מרחיקות לכת שכמותן לא ידעה ארץ ישראל בכל תולדותיה עד אותה עת, ומהלך זה ניכר היטב בשינויים שחלו בנוף האנושי והפיזי שלה. מבין הערים הגדולות בלטה חיפה יותר מכול בחותם שהטביעה תקופת המנדט על התפתחותה. מעיר שקטה ולא חשובה היא הפכה למרכז הפעילות שהתנהלה בארץ. ריחוקה הגיאוגרפי מהבירה הרשמית והאדמיניסטרטיבית של השלטון המנדטורי, מיקומה האסטרטגי והיחסים המיוחדים בין תושבי העיר סייעו לא מעט לעיר חיפה לזכות למעמד אזורי בעל ייחוד בהשוואה לערים אחרות בארץ.
תערוכה זו מבקשת להתחקות אחרי התפתחותה הייחודית של חיפה מאז כיבוש העיר ב־23 בספטמבר 1918 על ידי הצבא הבריטי ועד כ"ט בנובמבר (29 בנובמבר 1947), היום שבו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) על סיום המנדט הבריטי. לעשייה זו היו שותפים שני כוחות - הבריטים והחיפאים, תושבי העיר - שבנו את תשתיותיה של חיפה כפי שהן מוכרות לנו עד היום. שני הגורמים הללו מוצגים בתערוכה בשני מעגלים נפרדים, בהתאם לאופן השונה שבו נתפסה בעיניהם העיר.
הבריטים שאפו לפתח את תשתיותיה של ארץ ישראל, ובייחוד את חיפה, שכן העיר, סביבתה ואזור המפרץ היוו עבורם יעד לתכנון ולפעולה אסטרטגית. חשיבותה של חיפה נאמדה בהיותה עיר בעלת תפקיד מרכזי במערך המזרח תיכוני הכולל יותר מאשר בתוך הקשרה המקומי הארץ־ישראלי. המעגל הראשון של התערוכה שואף אפוא לשחזר את האופן הייחודי שבו ראה המנדט הבריטי את התפתחותה של העיר. מוצגים בו אירועים מרכזיים ודמויות מפתח, הקשורים למדיניותו של השלטון הבריטי כלפי חיפה וסביבותיה וכלפי קבוצותיה החברתיות ואורחות חייהן.
המעגל השני של התערוכה עוסק בשיתוף הפעולה שהתגבש בחיפה בתקופת המנדט הבריטי. היחסים בין יהודים וערבים בתקופת זו נבנו מתוך הכרה בכך שיציבות כלכלית, ביטחונית ופוליטית עתידה לתרום לשני הצדדים, וכי ראוי להימנע מהעמקת הקונפליקט, אשר עלול לגרום לקרע בלתי ניתן לאיחוי. מבחינה זו חיפה שימשה מודל שהוכיח את הצלחתו, ומורשתו ניכרת עד היום בהווייתה של העיר. חלק זה של התערוכה מבקש להתחקות אחר ריבוי הקולות של התפיסות והנרטיבים הנוגעים למרקם היחסים ולשיתופי הפעולה בין ערבים ליהודים בחיפה המנדטורית. המוצגים אינם יוצרים הבניה של תהליכים כרונולוגיים אלא עוסקים בהיבטי החיים השונים: שלטון מוניציפלי, שוק העבודה, מסחר ותעשייה, דפוסי תרבות ובילוי, מערכת החינוך, וכן עיצובו ואופני התפתחותו של המרחב העירוני.
הסוגיות השונות הנבחנות בתערוכה מאפשרות לבחון את תפקידם המיוחד של המיתוסים בבניית הזיכרון הקולקטיבי של היהודים, הערבים והבריטים - הקבוצות המרכזיות שפעילותן הכריעה את מהלכה של התקופה. מבחינה זו התערוכה מציגה פרק חשוב ומהותי בהיסטוריה הלאומית של ארץ ישראל כולה בתקופת המנדט.