כיום, לראשונה בהיסטוריה האנושית, מעל מחצית מהאנושות מתגוררת בערים. האדם הפך לחיה עירונית. ערי העולם המרכזיות הפכו לכוח מניע משמעותי בקנה מידה עולמי, למעין "ערי מדינה" עכשוויות. בעשורים האחרונים קמו בערים רבות "מוזיאוני עיר", העוסקים במורשת שלהן עצמן: בתרבות העירונית, במרקם האנושי, בהיסטוריה, בארכיטקטורה, במיתוסים אורבניים ועוד. מוזיאון מסוג זה, העוסק בעיר מכל היבט אפשרי, הפך אותה לאובייקט, למעין "חפץ"; ואולם, זהו חפץ חי ומשתנה באופן תמידי, אשר לא ניתן להציגו בתוך ויטרינת זכוכית.
העיר אינה רק אוסף של פריטים כגון מבנים, רחובות, מוסדות ציבוריים ואנשים; העיר היא הדינמיקה הפנימית בין כל אלו יחדיו - בין קבוצות אוכלוסיה ובין מרחבים פיזיים ומוסדות חברתיים היוצרים את המרקם העירוני. מלאכת התכנון והעיצוב של העיר, על נופיה ומרקמה הפנימי, עשויה לשמש כלי לפיקוח ולשליטה של הממסד ושל בעלי הכוח ולהעברת מסרים ואידיאולוגיות, ועל כן היא משפיעה על אופייה של העיר ועל התנהלות תושביה. עיצובו של הנוף העירוני ומערך היחסים בין המקום לבין הקהילה עשויים לשמש אמצעי המסייע לכינון זהות לאומית וחברתית.
התפתחות הנוף העירוני הבנוי של חיפה משקפת באופן מרתק את התהליכים ההיסטוריים שהשפיעו על עיצובה מימי העבר ועד היום ועל גיבוש זהותה ואופייה. החל מן המאה השמונה-עשרה עברה חיפה תהפוכות פוליטיות וחברתיות לא מעטות, שהותירו את רישומם במרקם העירוני שלה. התערוכה "בדרך אל הים: אדריכלות בין הכרמל לחוף" עוסקת במרקם העירוני של חיפה ובוחנת מבנים בולטים באזורים הסמוכים לקו החוף, למרגלות הכרמל. מבנים אלו הפכו בחלוף הזמן לאייקונים, בהיותם נדבך משמעותי בסיפורה של העיר. התערוכה סוקרת מבנים אלו בהתייחס להשפעתם על ההתפתחות האדריכלית באזור וליחסים בינם לבין קו החוף של העיר. בחלוף הזמן אזור זה השתנה באופן מהותי, בעקבות ניסיונותיו של האדם לכבוש את הים ולשנות את הסביבה, תוך מחיקה ובנייה מחודשת של אזורים על קו החוף.
הפתיחה בחסות יקב סלומון