השמש שולחת את קרניה הקופחות בחוגי הזמן הקפוא. ימי הזוהר של רחובות הדר כבר הגשימו חלום, חלפו והשאירו במקומם לחות, אבנים ספוגות באירועים וקולות מהעבר והדים הדים הדים שחוזרים על עצמם אך לא נשמעים.
אין זה משנה אם אהיה ערבי, יהודי, רוסי, אתיופי, חילוני או דתי, כך או כך לנשום בתוך בניינים ישנים אוויר צח, שנמכר בפחיות כמו בסין, יהיה אבסורד נורא. תווי פניה של השכונה המזדקנת מספרים את שעבר עליה בחלוף הזמן ומעלים בי ניצני זיכרונות רחוקים בראותי את בנייני הקולנוע שכבר אינם ברחוב הנביאים, את ההמון הצוהל במדרחוב נורדאו של שנות התשעים, את הילדות בין גן הזיכרון השכוח בקדמת רחוב חסן שוכרי לבין גרמי המדרגות הנסתרים שחוצים את הרכס ההררי ממעלה רוטשילד ועד לעמק הזיתים - זיכרונות ילדות שנטמעו ונעלמו בתוך השכונה הישנה.
גוף האדם שווה באבריו ובצורתו הכללית אצל כולנו, וכל אחד מאתנו בנוי ממאה טריליון תאים הנושאים מטען גנטי שונה שקיבלנו בתורשה. לכל אחד מסוגי התאים בגופנו יש אמנם תפקיד שונה, אך כולם מתקיימים זה לצד זה בהרמוניה מוחלטת בעלת מטרה נעלה אחת - לקיים את החיים. אולם גוף האדם אינו יכול להתקיים ללא סביבה מתאימה שיש בה חמצן, המעניק לו חיים. כולנו אמנם דומים בבסיסנו ובאותה עת שונים במהותנו, אך כולנו נושמים את אותו חמצן וזקוקים לו. אולם אם האדם חי בסביבה שבה השלטון הוא ספק החמצן שלו, אזי לשלטון יש היכולת גם למנוע מהאדם את החמצן ובכך לא לאפשר לו להתקיים. לפיכך על השלטון להעניק לכל התושבים כמות זהה של חמצן כדי שיוכלו להתקיים באיזון, בהרמוניה ובאופן שווה זה לצד זה.
עד שזה יקרה, אני עדיין אמשיך לחפש את מי שישיב את החיים להדר, ישמר וישחזר אותה ויבחר לפעול במקום שבו איזון, מוסר, היגיון וקיום יתקיימו בעולם הפילוסופי ובעולם החומרי כאחד.
התערוכה XY כרומו-זון מציגה יצירות ופעילויות של קבוצות ואינדיווידואליים אקטיביסטים, רובם תושבי חיפה, החיים בשכונת הדר ודנים במשמעות המרחב הציבורי. בפעילויותיהם וביצירותיהם הם מעניקים ביטוי להשקפות העולם שלהם, מעלים את הבעיות בשכונה ומבקרים את המתרחש בה. כולם פועלים למען קידום חיים שווים בשכונה. התערוכה הזו למעשה מדגימה עד כמה השוני בין תושבי השכונה הנבדלים במין, בגזע ובדת אינו משנה ושההבדלים מטשטשים ונעלמים כשפועלים כגוף אחד ומאוחד למען מטרה נעלה אחת - החייאת השכונה ושימורה.