הדר הכרמל, משכונותיה הוותיקות של חיפה, היא בית לאחד הריכוזים השלמים ביותר של אדריכלות הסגנון הבינלאומי בישראל, ובה קיים מגוון אדריכלי נדיר באיכויותיו, הכולל למעלה מ-1400 מבנים שנבנו בסגנון המודרני שאפיין את שנות השלושים והארבעים. השכונה התפתחה סביב בניין הטכניון, שנבנה בתכנונו של אלכסנדר ברוולד בשנים 1913-1909, ותוכננה בחלקה כשכונת גנים על ידי האדריכל ריכארד קאופמן בשנים 1923-1922. בשנות השלושים והארבעים הייתה זו שכונה אמידה ובורגנית, ששימשה בית לקהילה של עולים מארצות מרכז אירופה, בעקבות התגברות הרדיפות האנטישמיות בגרמניה, בפולין ובאוסטריה. בחלוף השנים השכונה עברה שינויים רבים והתרחבה ואוכלוסייתה שינתה את פניה.
התערוכה הדר הנעדרת עוסקת בייבוא של אדריכלות הסגנון הבינלאומי לחיפה בשנות השלושים והארבעים ובהתגבשותה והתאמתה לתנאים המקומיים. הסגנון הבינלאומי החדשני, המודרני והאלגנטי תאם את רוח החילוניות שאפיינה את הבורגנות החדשה של העלייה הרביעית והעלייה החמישית ואת אתוס "היהודי החדש" של הסוציאליזם הציוני. האידיאולוגיה של הסגנון עלתה בקנה אחד עם התאמתו הפונקציונלית לאקלים הים תיכוני, לניסיונם הצעיר של הפועלים היהודים בעבודת בניין, למצאי חומרי הגלם המקומיים ולצרכי האכלוס הדחופים של היישוב היהודי. התערוכה מבקשת לשקף את הפער בין האידיאל והמציאות, בין תכנון ארכיטקטוני לביצוע הנדסי, בין רצון לצורך, בין עבר להווה; היא יוצרת דיאלוג מורכב בין תצלומים היסטוריים, שרטוטים ותכניות אדריכליות לבין צילום עכשווי המתאר שלבים שונים של התכלות, אובדן, פירוק והידרדרות פיזית של הבניינים והרחובות כתוצאה מהזנחה מתמשכת.
התערוכה משרטטת את שכונת הדר כבית לאחד הריכוזים המשמעותיים של אדריכלות הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל/פלסטין - יצירה אדריכלית המתאפיינת בעושר צורני, בפיסוליות, בפרטים מעשה יד אומן וברגישות לצרכי התכנון העירוני ולתנאי השטח הייחודים לחיפה. באופן זה התצוגה מעוררת דיון על השכונה כאזור בעל ערכים היסטוריים אורבניים ואדריכליים הראויים לשימור וקוראת להתחדשותה